פסק-דין בתיק ת"צ 4066-10

1.         לפני בקשה לאישור הסדר פשרה (מתוקן) בתובענה ייצוגית, בקשה לפי ס' 18 - 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

התובענה והבקשה לאישורה

2.         ביום 4.2.10 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה. בבקשה נטען כי המבקש הצטרף לתוכנית דור 3 הכוללת חבילת גלישה הקרויה "TV בסיס" (להלן - החבילה), לתקופה של 36 חודשים, תוך שהובהר לו כי הצטרפות לחבילה הינה ללא תשלום חודשי נוסף. עוד נטען כי בעת שהמבקש ביקש להתנתק מן התוכנית טרם תום תקופת ההתחייבות, חויב המבקש ע"י המשיבה, בין היתר, בתשלום סך 340.43 ש"ח (לא כולל מע"מ) עבור "עמלת יציאה" בגין ההתנתקות מן החבילה. המבקש טען כי החיוב ב"עמלת יציאה" אינו עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכמים שבין המבקש ובין המשיבה, וכי לא ניתן לגבות תשלום עמלת יציאה בגין התנתקות מחבילה שניתנה לו ללא תשלום נוסף. עוד טען כי קודם להצטרפות לחבילה נאמר לו כי החבילה לא תעלה לו דבר. המבקש טען כי התנהגות המשיבה עולה כדי הטעיה, הפרת הסכם, הפרת חובת תום הלב, התניית שירות בשירות ועוד. המבקש עתר בתובענתו להשבת הכספים שנגבו מחברי הקבוצה הנטענת בגין עמלת יציאה מן החבילה.

3.         המשיבה הגישה תשובתה לבקשת האישור. בתשובתה טענה כי חיובו של המבקש בעמלת יציאה תואם את הוראות ההסכמים עליהם חתם. המשיבה טענה כי בעת הצטרפותו לתוכנית חתם המבקש על שלושה מסמכים: מסמך כללי המפרט את תנאי התכנית, הסכם התקשרות בין המבקש ובין המשיבה, ומחירון מסלולי חיוב, וכי כל אחד ממסמכים אלה מבהיר מפורשות כי התנתקות מן החבילה תגרור אחריה חיוב בעמלת יציאה. המשיבה הוסיפה וטענה כי החיוב נובע מהפרת התחייבותו של המבקש להישאר מנוי על השירות במשך כל תקופת התחייבותו, לרבות אובדן הכנסות פוטנציאלי עליו נסמכה המשיבה בעת בניית התוכנית על מקבץ ההטבות הכלולות בה. עוד טענה כי אין בסיס לטענת ההטעיה של המבקש.

4.         לאחר שנשמעו ההוכחות וכן סיכומי הצדדים, ניהלו הצדדים משא ומתן ממושך בסיומו הגישו את הבקשה שלפני.

הבקשה לאישור הסדר הפשרה

5.         על פי הבקשה לאישור הסדר פשרה שהוגשה לבית המשפט, תכלול הקבוצה את כל מנויי המשיבה (בהווה או בעבר) אשר חויבו בתשלום עמלת יציאה בגין התנתקות מחבילת "TV בסיס" טרם תום תקופת ההתחייבות, וזאת במסגרת תוכניות בהן שווקה החבילה ללא חיוב בתשלום חודשי נוסף בגינה. על פי ההסכם, המשיבה תשיב לחברי הקבוצה 50% מעמלת היציאה ששילמו בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית. עוד הוסכם כי לחברי הקבוצה שהם מנויי המשיבה יבוצע זיכוי בחשבונית החודשית, ואילו לחברי הקבוצה שאינם עוד מנויי המשיבה לאמצעי התשלום של אותם לקוחות אצל המשיבה, וככל שזה איננו מעודכן, בהמחאה שתישלח לכתובתם בדואר רשום. באשר למנויים שלא יאותרו, תעמיד המשיבה תרומה מרוכזת בסכומים המגיעים ללקוחות אלה, לעמותה לתועלת הציבור שזהותה תאושר ע"י בית המשפט. באשר למנויים אשר לא שילמו את מלוא עמלת היציאה הוסכם, כי מנוי אשר שילם רק מחצית מעמלת היציאה, לא יהיה זכאי לזיכוי נוסף, ואילו מנוי אשר שילם סכום חלקי, יהיה זכאי לזיכוי חלקי עד לגובה מקסימאלי של 50% משיעור עמלת היציאה. ככל שלא ניתן לבצע את החישוב האמור, תהיה המשיבה רשאית להשיב למנויים אלה 35% מעמלת היציאה בה חויבו (ס' 11.5 להסדר הפשרה). צוין כי גובה ההטבה לחברי הקבוצה הוא בסך כ-2 מיליון ש"ח, בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק.

6.         בהחלטה מיום 22.11.12 הוריתי על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה בעיתונות, ועל משלוח הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעות שפורסמו פורטו הגדרת הקבוצה ועיקרי הסכם הפשרה. צוין כנדרש כי כל מי שנמנה עם הקבוצה, כמו גם הגופים הזכאים לכך על פי החוק, רשאים להגיש התנגדות לבקשה. בעקבות ביצוע הפרסומים, לא הוגשו התנגדויות מטעם חברי הקבוצה, ואף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עמה לענין הסדר הפשרה.

7.         היועץ המשפט לממשלה הודיע לבית המשפט כי הוא איננו מתנגד להסדר הפשרה המוצע ע"י הצדדים. יחד עם זאת, ביקש להביא לפני בית המשפט את עמדת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (הממונה על הגנת הצרכן לשעבר) בקשר לקיומה של עילה לכאורה לפי חוק הגנת הצרכן. לפי עמדה זו, ככל שהמשיבה הציגה בשלב שיווק התכנית את החבילה נשוא הדיון כחבילת חינם, או ללא תשלום נוסף, וגבתה עמלת יציאה בעת ההתנתקות מן החבילה, הרי שמדובר בהטעיה. עוד צוין כי לא ניתן לטעון כי מוצר או שירות הוא חינם או ללא תשלום, כאשר חלה עליו, או תחול עליו בעתיד, חובת תשלום כלשהו ועובדת התשלום לא נאמרה לצרכן מראש. המשיבה הגישה תגובתה להודעת היועץ המשפטי לממשלה בה טענה כי מאחר שאין היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להסדר המוצע, יש לאשרו. עוד הוסיפה כי דבר קיומה של עמלת היציאה בגין התנתקות מן החבילה היה גלוי, ברור ומפורש, כפי שעולה מן ההסכמים עליהם חתם המבקש, וכי החבילה לא הוצגה בפני המבקש כחבילת חינם.

8.         בדיון שנתקיים בבית המשפט ביום 28.2.13, במעמד הצדדים, הועלו הערות בית המשפט בהתייחס להסדר הפשרה המוצע. בהמשך להערות אלה, שנתקבלו ע"י הצדדים, הוגש הסדר פשרה מתוקן, הכולל מספר תיקונים כדלהלן:

א.         הובהר כי לסכום הזיכוי (מחצית מן העמלה ששולמה) יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלום העמלה ועד למועד התשלום בפועל (וכן מע"מ).

ב.         הוסכם כי המשיבה תמסור לחברי הקבוצה, ביחד עם הזיכוי, הודעה בנוסח שצורף להסדר הפשרה. למנויי המשיבה - בתיבת ההודעות בחשבונית החודשית, ולחברי הקבוצה שאינם מנויי המשיבה - במכתב שיצורף להמחאה שתישלח להם.

ג.          ס' 11.5 להסכם הפשרה המאפשר מתן זיכוי חלקי למנויים ששילמו עמלה חלקית - יבוטל, באופן שכל חברי הקבוצה יזכו בהחזר של מחצית העמלה ששילמו, בין אם שילמו את מלוא העמלה החלה על פי ההסכם ובין אם שילמו רק חלק ממנה.

ד.         הוסף להסדר כי מנהלת אגף ביקורת הפנים של המשיבה תפקח על ביצוע ההסדר, ותגיש לבית המשפט, 90 יום לאחר ביצוע ההחזרים, דו"ח אשר יפרט את הסכומים שהושבו למנויים, בכל אחד מן האמצעים שפורטו בהסדר: בחשבונית החודשית, באמצעי התשלום המעודכן במערכת, בשיק, ובאמצעות קיזוז מחוב קיים. כן תציין את סכום היתרה המיועד לתרומה.

ה.         המשיבה הצהירה כי לא נגבית על ידה כיום עמלת היציאה נשוא התובענה.

ו.          המשיבה צירפה להסכם הפשרה תקליטור הכולל את רשימת המנויים ששילמו עמלת יציאה, סכום העמלה ששילמו, מועד התשלום וחישוב משוער של הפרשי ההצמדה והריבית שיצורפו לתשלום (אשר יחושבו במדויק בעת ביצוע ההחזר בפועל).

דיון והכרעה

9.         ס' 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה המוצע, הגעתי למסקנה כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ולפיכך יש  לאשרו.

10.       הגדרת הקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה הם כל מנויי המשיבה  (בהווה או בעבר) אשר חויבו בתשלום עמלת יציאה בגין התנתקות מחבילת "TV בסיס" טרם תום תקופת ההתחייבות וזאת במסגרת תוכניות בהן שווקה החבילה ללא חיוב בתשלום חודשי נוסף בגינה. עילות התביעה שעליהן התבססה בקשת האישור, היא הטעיה לפי ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, הפרת ההסכם שבין הצדדים, הפרת חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי, שימוש בזכות הנובעת מן החוזה שלא בתום לב, הפרת תנאי הרישיון ועשיית עושר. הסעד שנתבע הוא סעד המחייב את המשיבה להשיב לחברי הקבוצה את סכום עמלת היציאה שגבתה מהם בגין ההתנתקות מן החבילה, והשאלות המהותיות שבעובדה ובמשפט, המשותפות לכאורה לכלל חברי הקבוצה הן האם חיוב בעמלת יציאה בגין התנתקות מן החבילה מהווה הטעיה, והאם חיוב חברי הקבוצה בעמלת יציאה בגין התנתקותם מן החבילה היה כדין.